החלטה בתיק בש"א 163104/08

1.         המבקשת (להלן: "מחצית היובל") היא התובעת שכנגד והנתבעת.

המשיבה (להלן: "מסעדות הקריה") היא הנתבעת שכנגד והתובעת.

2.         מחצית היובל ביקשה ליתן צו לעיון במסמכים ספציפיים. הבקשה מתייחסת ל:

א)         כתבי בי דין על נספחיהם בתובענה אשר הוגשה ע"י הנתבעים שכנגד, כנגד ב"כ דאז - עו"ד מיכאל לוין ועו"ד עינת גלוסר.

ב)         הקלטות ו/או תמלילי הקלטות של שיחות שנערכו בין הצדדים.

ג)          מסמכים הנוגעים לייסוד התובעת ו/או הנתבעת שכנגד 1, חב' בראבו מסעדות, חבק בי אנד אר מגדלי הקריה, חב' מזלג הזהב.

ד)         הסכם זיכיון - ג'ו קפה גורמה בע"מ.

ה)         תובענה אזרחית מס' 66084/07.

3.         מחצית היובל טענה, כי המסמכים הם רלוונטיים ואין לקבל את טענת מסעדות הקריה ולפיה חלק מהמסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים, ובפרט הקלטות ו/או תמלילי הקלטות של שיחות שנערכו בין הצדדים, הינם חסוים.

לעניין זה, הפנתה ב"כ המבקשת לת.א. 30154/94 עזבון המנוחה מרים חורשידי ז"ל נ' בית אבות גאולה בע"מ וכן ת.א. (חי') 1999/83 יוסף נ' אושיו חברה לביטוח בע"מ .

4.         ב"כ מסעדות הקריה השיב בתגובה, כי הוא טוען לחיסיון זמני של ההקלטות והתמלילים, כך שיתאפשר למחצית היובל לקבל את הקלטות ו/או התמלילים רק לאחר שהנתבעת תמסור גרסתה בתצהירים וכי הקלטות תוצגנה לידי מי ממצהירי הנתבעת במהלך חקירתם הנגדית (כך נוסח סעיף 10 לתגובה).

באשר ליתר המסמכים נשוא הבקשה, ציין ב"כ מסעדות הקריה, כי למיטב ידיעתו הועברו המסמכים, ואם אין כך הדבר, אזי ב"כ המבקשת תפנה ותפרט, אילו מסמכים מבוקשים ולא התקבלו.

5.         לאור תגובת ב"כ מסעדות הקריה מציינה ב"כ מחצית היובל, כי היא מתמקדת בתשובה בטענת החיסיון בנוגע להקלטות ו/או התמלילים, ולפיכך גם החלטתי תינתן רק לעניין זה.

6.         מכוח סמכותי על פי תקנה 119 לתקסד"א, ביקשתי לקבל לעיוני את תמלילי השיחות במעטפה סגורה ואלו אכן הועלו ללשכתי (יצוין, כי התמלילים לא הועברו במעטפה סגורה אך אני שמתי אותם בתוך מעטפה סגורה).

7.         ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב ואח' פ"ד נה (1) 515, נכתב בסעיף 7 לפסה"ד:

" 7. חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת - המשפט הדיונית בישראל - בבסיסה - שיטה אדברסרית ואין היא מונעת - במקרים רבים ואולי ברובם - הפתעת היריב.

אין מתירים הצגת שאלון בענין מהימנות העדים ולענין דרכי ההוכחה, ובעל דין אינו חייב לגלות ליריבו מראש מי הם העדים שהוא מבקש לקרוא לעדות (בכפיפות לצמצום הזכות בתקנה 168); ובמשפט רשאי הוא לחקור את יריבו בחקירה שכנגד מבלי שהוא נדרש להציג את השאלות מראש לנחקר. אף בסוגייה בה אנו מטפלים יש ובית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב. דוגמה קלאסית של ניגודי אינטרסים כאלה מצויה בתובענות על הפרת פטנטים וסודות מסחריים.

נתאר לנו מקרה שבו קיימת מחלוקת בין בעלי הדין הן לענין זכויותיו של התובע והן לענין ההפרה הנטענת נגד הנתבע, שלפי הטענה גזל את פרי המצאתו של התובע.

הנתבע מבקש לקבל על דרך של גילוי מסמכים או פרטים נוספים מידע על תהליכי היצור של המצאת התובע ואילו התובע מסרב וטוען כלפי הנתבע: לא זו בלבד שגזלת ממני את המצאתי, עכשיו אתה מבקש לברר פרטים נוספים שיאפשרו לך להשלים את הגזילה! מנגד טוען הנתבע שללא המסמכים והפרטים אין הוא יכול להתגונן כהלכה, השווה: רע"א 7559/95 (לא פורסם).